תמ”א 38 – תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה.

תמ”א 38 מעודדת חיזוק מבנים שנבנו לפני ה 1.1.1980, זאת באמצעות תוספת זכויות באופן גורף בכל רחבי הארץ ומאפשרת לסייע לבעלי נכסים לממן את החיזוק בין השאר גם על ידי מתן היטלי השבחה.

התמ”א מעניקה לוועדות המקומיות סמכות ושיקול דעת לתוספת זכויות בניה למבנים הטעונים חיזוק וניתן להוציא היתרי בניה מכוחה.

קיימים שני מסלולים לקידום בקשות לתמ”א:
1. תמ”א 38/1- חיזוק המבנה הקיים ותוספת אחוזי בניה לדירות הקיימות ולדירות החדשות.
2. תמ”א 38/2- בשונה מתמ”א 1 ובהנחה כי נבחנה הכדאיות הכלכלית, מתבצעת הריסה של המבנה הישן ונבנה בניין חדש לחלוטין.

מדד תשומות הבניה – מודד את השינויים החלים במשך הזמן, בהוצאה הדרושה לקניית “סל” קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמדד מייצג את הרכב הוצאות הבניה של קבלנים.

חתימת רוב – בתמ”א 38/2 – עפ”י החוק, 80% מהדיירים צריכים לחתום על ההסכם עם היזם על מנת שניתן יהיה לבצע את הפרויקט.

בתמ”א 38/1 – עפ”י החוק, 66% מהדיירים צריכים לחתום על ההסכם עם היזם.

תב”ע – תוכנית בניין עיר- תכנית מתאר מפורטת המקנה זכויות בניה ומכוחה ניתן לקבל היתר בניה.

יזם – גוף אשר מתכנן ויוזם בניה של פרויקט.

דירות התמורה – הדירות הניתנות לבעלי הזכויות בבניין החדש בתמורה לדירות הישנות שהיו בבעלותן.

ערבויות – ביטחונות שנועדו להבטיח את האינטרסים של מקבל הערבות. כך למשל, על פי חוק המכר (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) חייב היזם לספק בטוחה לכספי הרוכש.

מטרת הערבות היא להבטיח את כספו של הרוכש במקרה של אי-מסירת הדירה. סכום הערבות הוא כשווי הדירה החדשה. כמו כן, בפרויקטים מסוג זה תינתן, בדרך כלל, ערבות בנקאית נוספת להבטחת דמי השכירות שעל היזם לשלם לדייר בתקופה שבה הוא מפונה מדירתו.

בדק ואחריות – תקופה שבה הקבלן מחוייב לתת שירות ללקוח בהנחה ויש ליקויים בדירה שלו. בתקופת הבדק, שנה ממועד האיכלוס, ההוכחה על הנזק היא באחריות הקבלן, ובתקופת האחריות, 7 שנים ממועד האיכלוס, הוכחת הנזק היא באחריות הלקוח.